מקק, תיקן או ג'וק?

המשנה במסכת שבת – מקק הספרים

המשנה במסכת שבת דנה בשיעור איסור הוצאה בשבת לגבי רקבובית הספרים שנעשתה כתוצאה ממק הספרים ומקק מטפחת:
"ומקק מטפחותיהם (של הספרים שיעורם) בכל שהוא (מפני הקדושה), שבהם מצניעין אותן לגונזן (ולכן חשיבותם אף בשיעור קטן ביותר)" (מסכת שבת, פרק ט' משנה ו').

פירוש ברטנורא

ברטנורא ד"ה "מקק" – רקב הנופל מספרים או ממטפחות שבלו, לשון "המק בשרו" (זכריה י״ד).

הסכנה שבחרקים – דברי רבי יהודה

רבי יהודה מוסיף שיש סכנה לאכול את אותם חרקים:
"אמר ר' יהודה: (מיני החרקים הללו), מקק דסיפרי (של ספרים, וכן החרק הקרוי) תכך דשיראי (של משי), ואילא דעינבי (של ענבים), ופה דתאני (של תאנים), והה דרימוני (של רימונים) — כולהו סכנתא (כולם סכנה לבולע אותם)" (מסכת שבת, דף צ' עמוד א').

ביאור רש"י

רש"י ד"ה "מקק דסיפרי תכך דשיראי" – כל אלו תולעין הן שבכל מין ומין, וחלוקין בשמותיהם.

קושי בזיהוי המינים

קשה לזהות את המינים שרבי יהודה מנה, משום שאין בידינו תיאורים נוספים.

מקור שמות החרקים בעברית

תיקן

השם התקני בעברית לג'וק הוא "תיקן", על שם הטלת ביצי התיקנים בתוך "תיק".

ג'וק

השם "ג'וק" מגיע מהשפה הרוסית, שפירושו חיפושית.

מקק

השם "מקק" מגיע מלשון ריקבון, שכן הם ניזונים מרקב ומפסולת.

האם תיקנים ניזונים מנייר?

המשנה מתארת שהמקק ניזון מספרים. אם נבחר ללכת עם דמיון השם, עולה השאלה: האם תיקנים יכולים לאכול ולשרוד על נייר בלבד?

התשובה

מסתבר שהתשובה היא כן.

לקריאה נוספת

קצת יותר בהרחבה, אפשר לקרוא במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Insect Physiology.